ראיתי הרבה ילדים שסובלים מבעיות ריכוז, גם הבן שלי ביניהם. ניסיתי הכול הפחתת סוכר, שינוי שגרה שום דבר לא עבד. הטיפות האלה היו הפעם הראשונה שראיתי שינוי אמיתי. הוא רגוע יותר, זוכר טוב יותר, והמורה אמרה: "הוא באמת מתחיל לזוז קדימה!"

הילדה שלי הייתה חוזרת הביתה עצובה כי כולם סיימו לפניה. זה שבר לי את הלב. אחרי שהתחילה עם הטיפות, היא סוף סוף מצליחה לעמוד בקצב ואפילו עוזרת לאחרים בכיתה. לראות את הביטחון שלה חוזר, זה פשוט אושר אמיתי.

אני עוזרת לנכד שלי אחרי הלימודים, וזה תמיד היה סיוט. הוא היה בוהה בספר, מתייאש מהר ומוותר. אחרי שהתחיל עם הטיפות, הוא רגוע, מרוכז, ואפילו אומר שהוא "אוהב לקרוא עכשיו". אני באמת מופתעת לטובה.

בהתחלה חשבתי שזה עוד “מוצר פלא”, אבל אשתי התעקשה. אחרי כשבוע, הבן שלי התחיל לזכור דברים, להכין שיעורים לבד מבלי שנצטרך להזכיר לו עשר פעמים. אני לא נוטה להאמין לביקורות, אבל זה באמת הרשים אותי.

האשמתי את עצמי על כך שהבן שלי לא מצליח להתרכז. חשבתי שאני לא עושה מספיק כאמא. אבל אחרי שבוע עם הטיפות, האנרגיה והרוגע שלו השתנו לגמרי. הוא נוכח יותר, פחות מתוסכל, ואני סוף סוף מרגישה שאני לא מאכזבת אותו.

בין עבודה, חשבונות והודעות מבית הספר, כבר לא ידעתי מה לעשות. הציונים של הבת שלי ירדו, והיא הייתה מתוחה כל הזמן. הטיפות האלה הרגיעו אותה ועזרו לה להתרכז. לראשונה מזה חודשים, שתינו יכולות לנשום לרווחה.

המורה של הבת שלי אמרה שהיא אולי תצטרך "תמיכה מיוחדת" בגלל בעיות ריכוז. זה היה קשה לשמוע. לא רציתי שתתחיל תרופות. ניסינו את הטיפות האלה, ואחרי שבוע היא הקשיבה טוב יותר, השלימה מטלות בחיוך, והייתה כל כך גאה בעצמה כששיבחו אותה.

אחד הילדים שלי תלמיד מצטיין, השני... קצת פחות. היינו רבים כמעט כל יום בגלל חוסר הריכוז שלו. נתתי לו את הטיפות מרוב ייאוש, ואחרי כמה ימים הכול השתנה. עכשיו הוא מסיים את המטלות לפני אחיו, והוא כל כך גאה בעצמו!